#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה עומדים לתקיעת שופר?	"יליף לכם לכם מספירת העומר, וכתיב התם מהחל חרמש בקמה אל תקרא בקמה אלא בקומה (סמ&quot;ק, טור) [וכ&quot;ת הרי כתיב שבו לכם פה עם החמור, היינו לשון המתינו עם החמור (פרישה ס&quot;ק א&#x27;)]"	סימן תקפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעמוד גם בשעת הברכה?	"כן וכמ&quot;ש לעיל סי&#x27; ח&#x27; (יד אפרים, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [אמנם, כתב המקור חיים בשם המהר&quot;ם מרוטנברג דא&quot;צ לעמוד לברכת שהחיינו]"	סימן תקפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסמוך?	"כתב המהרי&quot;ל שלא יסמוך כ&quot;כ שיפול אם ינטל (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), והברכ&quot;י (חו&quot;מ סי&#x27; י&quot;ז) מקיל, והכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק ב&#x27;) דבמקום הדחק יכול לסמוך על הברכ&quot;י"	סימן תקפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם ישב?	"יצא דומיא דספירת העומר דיצא בדיעבד אם ספר בישיבה (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תקפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתקיעות דמיושב 1) לגבי הציבור 2) לגבי התוקע?	"1) מדינא הציבור יכולים לישב דלא הטריחו הציבור לעמוד [ומש&quot;ה נקראו תקיעות דמיושב], ועוד ישמעו התקיעות על סדר הברכות מעומד, ומ&quot;מ נוהגין לעמוד (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) 2) התוקע צריך לעמוד מדינא, ותמה הכנסת הגדולה מנא לן (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תקפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביחיד שאינו שומע אלא תקיעות דמיושב?	"מדינא צריך לעמוד (רדב&quot;ז ח&quot;ד סי&#x27; א&#x27;ק&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תקפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איפה עומדים בשעת התקיעות?	"הכל בו סבר דביום א&#x27; תוקעין על הבימה וביום ב&#x27; במקומו, והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) סבר דבשני הימים תוקעים על הבימה בתקיעות דמיושב ותוקעין במקומו התקיעות על סדר הברכות, והרמ&quot;א סותם דתוקעין כולם על הבימה, וכ&quot;כ העטרת זקנים שנוהגין בק&quot;ק ווינא לתקוע כולם אצל הבימה, אכן לקמן (סי&#x27; תקצ&quot;ב) כתב המג&quot;א (שם ס&quot;ק ו&#x27;) והמ&quot;ב (שם ס&quot;ק ט&quot;ז) דתוקעין דמעומד במקומו וא&quot;צ לעמוד על הבימה, אבל למעשה נוהגין לעמוד אצל הבימה אפי&#x27; בתקיעות דמעומד (קובץ הלכות פט&quot;ו סעי&#x27; ח&#x27;)"	סימן תקפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה תוקעין אצל הבימה?	"כדי שזכות התורה יגן עלינו לעלות זכרונינו לפניו לטובה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תקפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי ראוי להיות בעל תוקע?	"צדיק והגון ולא יהיה בה מחלוקת, והוא לעיכובא שידע לכוין להוציא הציבור בתקיעתו (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;) [ורע&quot;א הוסיף שיתמלא זקנו {ונראה דהיינו גיל שראוי להיות זקן וא&quot;צ זקן ממש, אבל רע&quot;א גם מציין לתשובת באר עשק (סי&#x27; ק&quot;ז) דמשמע זקן ממש, וכן מובא בבאה&quot;ט (סי&#x27; תקפ&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;)}]"	סימן תקפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח הברכה?	"ר&quot;ת סבר לברך על תקיעת שופר, והראבי&quot;ה הביא מהירושלמי לשמוע בקול שופר [דליכא מצוה לתקוע השופר אלא לשמוע השופר וכמ&quot;ש שהתוקע לתוך הבור ולא שמע הקול שופר לא יצא (ב&quot;י)], וקיי&quot;ל לשמוע קול שופר ולא בקול דמשמע לעשות רצונו (ב&quot;י, ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תקפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם בירך 1) לתקוע בשופר או על תקיעת שופר 2) לשמוע בקול שופר 3) לשמוע שופר?	"1) יצא, שיכול לסמוך על ר&quot;ת (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) {ומשמע דלפי שאר הראשונים לא יצא אפי&#x27; בדיעבד, וכ&quot;כ הפר&quot;ח (מובא בפמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) דאינו יוצא בלתקוע} [והא דהזכיר רק תקיעה י&quot;ל שכולל גם השברים ותרועה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב)] 2) ממג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) משמע דלא יצא (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;), אבל הא&quot;ר כתב דיצא (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;), וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) דיצא 3) הספר כתב והקבלה (ויקרא כ&quot;ה, ט&#x27;) כתב דאפשר דיצא דכתיב והעברת שופר וגו&#x27; תעבירו שופר ותרגום יונתן פי&#x27; ותעבר קול שופר וכו&#x27; תעברון קול שופר, ש&quot;מ דמשמעות שופר הוא קול שופר"	סימן תקפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה תקנו לברך &quot;על מקרא מגילה&quot; &quot;ולשמוע קול שופר&quot; ולא איפכא [לשמוע קול מגילה ועל תקיעת שופר]?	"תי&#x27; הר&quot;ן בפסחים דבמגילה צריך לשמוע פיסוק האותיות ולא הקול בעלמא ורצו לומר קריאה וממילא תקנו על מקרא מגילה דאפשר בשליח משא&quot;כ בשופר אין לשון תקיעה מוכיח פיסוק קולות טפי משמיעה ממילא הניחו בלשמוע קול שופר דליתא בשליחות (ב&quot;י) {ומשמע דבעצם עדיף טפי לומר נוסח הברכה בלמ&quot;ד וליתא בשליחות} {וצ&quot;ב דהרי יש חילוק פשוט וכמ&quot;ש למעלה דבשופר המצוה הוא השמיעה ולא התקיעה משא&quot;כ במגילה המצוה הוא הקריאה, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סי&#x27; תרצ&quot;ב סעי&#x27; א&#x27;)}"	סימן תקפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מביאין לו שופר אחר באמצע התקיעות?	"אם לא התחיל לתקוע צריך לברך עוד פעם, ואם כבר התחיל לתקוע א&quot;צ לברך עוד פעם (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; כ&quot;ה סעי&#x27; י&quot;ב]"	סימן תקפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם תוקע לאחרים, מי מברך?	אם התוקע עדיין לא יצא התוקע מברך לכולם	סימן תקפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבר יצא התוקע?	"כתב התרוה&quot;ד (סי&#x27; ק&quot;מ) דמן הדין השומע יברך אבל מסיים שאין נוהגין כן, והרמב&quot;ם כתב לגבי ברכת שהחיינו שאינו יכול לברך שהחיינו בשביל אחרים אלא אם עושה המצוה עכשיו, ומשמע דהשומע יברך שהחיינו, אכן הב&quot;י מצדד שהרמב&quot;ם מיירי דוקא במצוה שיש בה מעשה כגון עשיית סוכה ולולב אבל במצוה שאין בה מעשה אלא דיבור או קול יכול לברך שהחיינו בשביל אחרים אע&quot;פ שכבר יצא. להלכה, הרמ&quot;א כתב שהתוקע מברך השתי ברכות בשביל השומעים אע&quot;פ שכבר יצא, אבל כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) שטוב יותר שהשומעים יברכו מעצמן לצאת לכל הדעות אם הם יודעים הברכה [ואם יש עשרה אחד יברך בשביל כולם כמו שאר ציבור (מטה אפרים, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו)], והמ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) מסיים שמנהג העולם להקל שהתוקע מוציאן בכל גווני ואין למחות בהם [וע&quot;ע מ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ח&#x27; ס&quot;ק י&quot;ד) דהביא פמ&quot;ג דמשמע דאינו יכול להוציא חבירו בברכת שהחיינו אפי&#x27; אם מקיים המצוה עכשיו, וצע&quot;ג]"	סימן תקפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם תוקע לנשים?	"כתב המטה אפרים (סי&#x27; תקפ&quot;ט סעי&#x27; י&quot;ב) שהם צריכות לברך לעצמן [אם התוקע כבר יצא], ואם אינן יודעות לברך יתקע להם בלא ברכה [וכן משמע מערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;), וכן מבואר לקמן (סי&#x27; תקפ&quot;ט סעי&#x27; ו&#x27;)] {ונראה דאפי&#x27; אם יש הרבה נשים ראוי שכל אשה תברך לעצמה דלא מקרי ציבור, ועוד כתב השעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; תרפ&quot;ט ס&quot;ק ט&quot;ו) בשם הק&quot;נ בשם תוס&#x27; דזילא בהו מילתא לאשה להוציא נשים אחרות בקריאת המגילה, ויתכן דה&quot;ה בברכת שופר}"	סימן תקפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מסופק אם שמע הקול שופר 1) ביום א&#x27; 2) ביום ב&#x27;?"	"1) צריך לחזור ולשמוע [בלא ברכה] 2) א&quot;צ לחזור ולשמוע דספק דרבנן לקולא [ומכאן הוכיח החכמת שלמה דאמרינן ספיקא דרבנן לקולא אפי&#x27; כשנתחזק איסורא דהרי כאן איתחזק חיובו לשמוע קול שופר] (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) {וצ&quot;ע מביה&quot;ל (סי&#x27; תע&quot;ה) דביו&quot;ט שני לא מקלינן כדי שלא זלזולי, וכן צ&quot;ע ממ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תקפ&quot;ט ס&quot;ק ו&#x27;) דמחמיר ביו&quot;ט שני כששמע מטומטום ואנדרוגינוס, ותי&#x27; ר&quot;י באק דדוקא בספק לדינא מחמירים כדי שלא לזלזולי ולא בספק במציאות [וצ&quot;ל דטומטום הוי כספק לדינא כיון שהוא ספק קבוע], והא דאמרינן במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תקצ&quot;ה ס&quot;ק א&#x27;) דאפי&#x27; ביו&quot;ט שני צריך לילך לעיר לשמוע קול שופר היינו משום דיש לו ודאי חיוב אלא ספק אם יקיים מצותו ולזה אמרינן דמחויב להשתדל}, ואם הוא בקל צריך לקיימו וכמ&quot;ש בנטילת ידים (מ&quot;ב סי&#x27; ק&quot;ס ס&quot;ק נ&quot;א) ונטילת לולב בחוה&quot;מ (מ&quot;ב סי&#x27; תרנ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) (מ&quot;ב דרשו) {והקשה ר&quot;י באק מגמ&#x27; ברכות (כ&quot;א ע&quot;א) דלמ&quot;ד ק&quot;ש דרבנן ספק אם קרא א&quot;צ לחזור ולקרא, וכן מבואר בסי&#x27; ס&quot;ז, ודוחק לומר דאין זה בקל, אלא נראה לפרש דאדרבה באמת אינו מחויב לעשות מצוה דרבנן מספק [ורק איסור דרבנן צריך להחמיר כשהוא בקל], ונטילת ידים שאני שהוא שיטת הראב&quot;ד וביאר הגר&quot;א שם דהוא ע&quot;פ התוספתא דיש ענין לטהר עצמו מספק, ולגבי נטילת לולב התם מיירי כשודאי לא נטל ועכשיו הוא בין השמשות וא&quot;כ נכון הוא ליטול הלולב כשהוא בקל אולי יקיים מצותו משא&quot;כ כשהוא מסופק אם כבר יצא אז תלינן שכבר יצא משום ספק דרבנן לקולא וא&quot;צ להחמיר לקיים המצוה עוד הפעם}"	סימן תקפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לכסות השופר בשעת הברכה?	"הבאה&quot;ט לקמן (סי&#x27; תקצ&quot;ג ס&quot;ק ג&#x27;) הביא הב&quot;ח שצריך לכסות השופר בשעת הברכה [וליתא בב&quot;ח בפנינו אלא בא&quot;ר (ס&quot;ק ח&#x27;) ובשל&quot;ה], אכן הסידור יעב&quot;ץ ועוד אחרונים ס&quot;ל דצריך לאחוז החפץ של מצוה בשעת ברכה, ויש פשרה משו&quot;ת ראש משביר (או&quot;ח סי&#x27; ל&#x27;) לאחוז השופר מכוסה (מ&quot;ב דרשו) "	סימן תקפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה צד תוקעין השופר?	"בצד ימין, ויש בזה כמה טעמים:&lt;br&gt;1) מפני שהשטן עומד על ימינו לשטנו (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;)&lt;br&gt;2) מפני שהתפילין של יד מגינה (הגהות המנהגים, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;)&lt;br&gt;3) במלחמת גדעון אחזו החצוצרות ביד ימין (ביה&quot;ל ד&quot;ה וטוב בשם הגאון מהר&quot;ר מאיר שמחה הכהן) [ומסתמא תקעו נמי בצד ימין (קובץ הלכות פי&quot;ג הע&#x27; ב&#x27;), וצ&quot;ב דדלמא עשו הכי מפני הטעמים דשטן ותפילין (ר&quot;י באק)]"	סימן תקפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באיטר יד?	"לפי טעם השטן עדיין צריך לתקוע בצד ימין אבל לפי הטעם דתפילין צריך לתקוע בצד שמאל [וכ&quot;כ המטה אפרים (סעי&#x27; ד&#x27;) דאיטר יד תוקע בצד שמאל], אמנם כתב החמד משה דאפי&#x27; לטעם דתפילין לאו דוקא תפילין של התוקע מגינה אלא תפילין דעלמא מגינים על מדת שמאל שהוא מדת הדין ולפיכך אין חילוק בין איטר יד לאחר, ולפיכך למעשה לעולם ראוי לתקוע בצד ימין (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;)"	סימן תקפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו יכול לתקוע בצד ימין?	"אין להקפיד ומותר לתקוע בצד שמאל [ולכתחילה לכל הפחות יצדד פי השופר לצד ימין] (מטה אפרים סעי&#x27; ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), וכ&quot;כ סידור עמודי שמים (יעב&quot;ץ) דאין להקפיד אלא כל היכי דמתרמי ליה וניחא ליה לתקוע כפי לימודו טפי מעלי (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן תקפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה צד יצדד פי השופר?	"יצדד פיו למעלה (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;), והמג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא מהלבוש דיגביה הפה מעט למעלה [ור&quot;ל פי הרחב יהיה למעלה מפה של התוקע (מחה&quot;ש, יד אפרים)] (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;) [וע&quot;ע בנזירות שמשון שהביא ע&quot;פ קבלה להיפך שפי הקצר יהיה למעלה מפי הרחב]"	סימן תקפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי האחיזת שופר בימין?	"כתב המטה אפרים (סעי&#x27; ד&#x27;) דיש לאחזו ביד ימין [וכמ&quot;ש בביה&quot;ל (ד&quot;ה טוב) באנשי גדעון דהביא ראיה ממה שאחזוהו ביד ימין שתוקעין בצד ימין] {ומסתבר דה&quot;ה איטר יד לפי מאי דקיי&quot;ל דתוקע בצד ימין דעלמא ה&quot;ה אוחזו בימין דעלמא, וע&quot;ע בקובץ הלכות (פי&quot;ג סעי&#x27; א&#x27;) דמסתפק בזה}"	סימן תקפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך אבל אינו יכול לתקוע?	"אדם אחר יכול לתקוע וא&quot;צ לברך עוד פעם אם שמע הברכה מהראשון דהראשון כוון להוציא כולם בברכתו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) [ואם כבר יצא פשוט דא&quot;צ לברך (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)]"	סימן תקפה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הראשון צריך לשמוע להתקיעות של השני?	"כפשוטו לא צריך לשמוע דאינו ברכה לבטלה דהשני והציבור משתמשים בהברכה (ב&quot;י, יד אפרים, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), אמנם חידש הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) דלכתחילה צריך לשמוע להשני דאינו כדאי שיברך זה על דעת שיתקע אחר (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ד) {ולפי&quot;ז בכלל אינו ראוי לברך ברכה ע&quot;ד להוציא חבירו בברכתו, וכן מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;), וכן מצינו במ&quot;ב לעיל סי&#x27; ח&#x27; ס&quot;ק י&quot;ד}, וע&quot;ע בחידושי הגהות צבי לצדיק דמדינא הראשון צריך לשמוע לתקיעת שני"	סימן תקפה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ש מהלכות קריאת התורה דאחר צריך לברך עוד פעם ולחזור לראש?	"ביאר רע&quot;א דהן הן הדברים כיון דאינו יוצא בברכתו של ראשון צריך לחזור לראש, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;-ז&#x27;) תירץ דקריאת התורה שאני דכתיב תורת ה&#x27; תמימה ולגבי הברכה לא כוון להוציא את האחר בברכתו."	סימן תקפה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה תוקעין ב&#x27; פעמים?"	"העיקר מצוה הוא התקיעות דמעומד על סדר הברכות, והא דתוקעין התקיעות דמיושב איתא בגמ&#x27; (ר&quot;ה ט&quot;ז) שהוא לערבב את השטן, ויש בזה כמה פירושים:&lt;br&gt;1) הטור הביא יש מפרשים כדי לערבב מיד ולא יקטרג בשעת התפילה&lt;br&gt;2) הטור הביא מירושלמי (וכ&quot;כ תוס&#x27;) כדי שיהא מתערבב לגמרי בתקיעות דמעומד דחושש שמא הוא השופר הגדול והגיע הזמן שבלע המות לנצח [והוסיף הב&quot;י דאפי&#x27; אם לא יתפחד השטן מ&quot;מ זוכר שלקץ הימים כשיתקע בשופר גדול יגיע זמנו להיות נבלע לנצח ודומה לאדם שזוכר את יום המיתה ומעורבב בזה ואינו יכול לקטרג]&lt;br&gt;3) הב&quot;י הביא הר&quot;ן דפי&#x27; דערבב הוא להכניע את יצרו שבקרבו&lt;br&gt;4) הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) מדייק מרש&quot;י דכיון שהשטן רואה כמה חביבין מצות על ישראל שעושין וחוזרין ועושין משתתק מללמד קטיגוריא, וביאר יותר דתוקעים היושבות כדי שלא להרחיק עצמם התקנה הראשונה כ&quot;כ ולהיות מהזריזין המקדימין למצות, וזהו העירבוב השטן שרואה כמה ישראל זריזין במצות."	סימן תקפה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מקדימין לתקוע התקיעות דמעומד?	"הב&quot;י הביא מהר&quot;ן דא&quot;כ לא היו חוששים אח&quot;כ לתקיעות דמיושב דאינם אלא לערבב את השטן, והר&quot;ן לשיטתו דפי&#x27; לערבב להכניע את יצרו {ולפי הטעמים לערבב השטן שלא יקטרג פשוט דצריך להקדים בתקיעות דמיושב}"	סימן תקפה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אינו אסור משום בל תוסיף לתקוע ב&#x27; פעמים?"	"תרצו תוס&#x27; בר&quot;ה (ט&quot;ז ע&quot;ב) דלא שייך בל תוסיף כשעושה המצוה ב&#x27; פעמים"	סימן תקפה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עיי&#x27; ב&quot;י בשם הזוהר שהשופר צריך להזכיר את ישראל לחזור בתשובה דלאחר שיצא הדין אינה חוזרת"		סימן תקפה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה תוקעין התקיעות דמעומד במוסף ולא בשחרית, הרי זריזין מקדימין למצות?	"1) הבבלי (ר&quot;ה ל&quot;ב ע&quot;ב) פי&#x27; משום שעת השמד כי העמידו שומרים שלא יתקעו, והשומרים הלכו להם אחר שחרית [וכתבו תוס&#x27; אע&quot;פ שבטל השמד מ&quot;מ חיישינן שמא יחזור הדבר לקלקולו]&lt;br&gt;2) הירושלמי (מובא בתוס&#x27;) פי&#x27; שהאויבים דימו שתוקעין להזמין למלחמה וכשרואים שתוקעים לאחר קריאת התורה אמרי דרק עוסקים בחוקיהם ותורתם."	סימן תקפה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים קודם התקיעות?	"כתב המטה אפרים (סעי&#x27; ג&#x27;) דנוהגין לומר למנצח כל העמים תקעו כף וגו&#x27; ז&#x27; פעמים, ואח&quot;כ הפסוקים מן המצר וגו&#x27;, והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דיש ליזהר שלא לאומרה בשעת התקיעות"	סימן תקפה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הש&quot;ץ של מוסף יכול לתקוע התקיעות דמעומד?	"הטור הביא מרב האי גאון דמדייק לשון &quot;מתקיע&quot; שהש&quot;ץ דמוסף לא יתקע [והא דאמרינן מקרא את ההלל היינו משום דמקרא אותו לציבור (ב&quot;י)], וביאר הרא&quot;ש (ע&quot;פ הב&quot;י) דאין הפשט משום הפסק דהרי קיי&quot;ל דתקיעות דמעומד הם העיקר תקיעות אלא הפשט משום טירוף (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן תקפה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הש&quot;ץ דמוסף [כשאינו מובטח] יכול לתקוע 1) כשאיכא אחר 2) כשליכא אחר?	"1) אסור 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) מחמיר וכמ&quot;ש בנשיאת כפים וס&quot;ל שיתקע אחר התפילה כיון שכבר יצא בתקיעות דמיושב [וצ&quot;ב דאם כבר יצא מהו התועלת לתקוע עוד הפעם אחר תפילה הרי אינו על סדר הברכות, ודוחק לומר כדי לתקוע מאה קולות (ר&quot;י באק)], והט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) ס&quot;ל שיתקע ומן השמים יסייעוהו לעשות כהוגן דמצוה גוררת מצוה ולא דמי לנשיאת כפים דהתם לאו חובה הוא משא&quot;כ תקיעת שופר [וצ&quot;ב דבנשיאת כפים נמי ס&quot;ל להט&quot;ז (סי&#x27; קכ&quot;ח ס&quot;ק ג&#x27;) דכהן אחד שאינו עולה עובר בעשה (רע&quot;א)] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), וכתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ז) דעביד כמר עביד דעביד כמר עביד"	סימן תקפה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הש&quot;ץ מובטח שיכול לחזור לתפילתו?	"מותר לתקוע אפי&#x27; אם יש שם אחר [דלא כמהרש&quot;ל דמחמיר כשיש שם אחר דומיא דנשיאת כפים] דלא דמי לנשיאת כפים דהתם לא הוי מעין תפילה כ&quot;כ משא&quot;כ תקיעת שופר הוי ממש צורך תפילה (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ח), וה&quot;ה כשהוא מתפלל מתוך הסדור ומחזור (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן תקפה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי ראוי לתקוע התקיעות דמיושב?	"כתב הטור בשם הכל בו דש&quot;ץ דמוסף רשאי לתקוע התקיעות דמיושב דלא שייך בלבול [דגם בש&quot;ץ שייך הסברא מתחיל במצוה אומרים לו גמור], ואם לאו ראוי שמי שתוקע דמעומד יתקע ג&quot;כ דמיושב דכתב הרמב&quot;ם המתחיל במצוה אומרים לו גמור (רמ&quot;א), ועוד כתב הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) בשם הגאונים [רי&quot;ץ גיאות] דלכתחילה יתקע המברך, אכן הטור הביא מבעל העיטור מנהג שהיו זריזין ומחבבין במצות וכל אחד ואחד נוטל חלקו כדי לקבל שכר, והיו מחלקין התקיעות דמעומד ומיושב וגם הסדרים דמלכיות זכרונות ושופרות, וישראל קדושים הם ויעשו כמנהגם (ט&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; תקצ&quot;ב סעי&#x27; ד&#x27;)"	סימן תקפה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקרין לפני כל התקיעות?	"נוהגין להקרות אפי&#x27; לתקיעה ראשונה (של&quot;ה, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), וביאר המחה&quot;ש שהשל&quot;ה לשיטתו כדי שהמקרא יכוין הסודות בעת שמקרא, אלא שהקשה מנשיאת כפים דהתם נמי אמרינן דצריך להקרא תיבה ראשונה, אלא ביאר המחה&quot;ש משום לא פלוג או משום דחיישינן לטעות אפי&#x27; לתיבה ראשונה. אמנם, כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;א) דבמקום שאין מנהג טוב יותר שלא להקרות בתקיעה ראשונה {וכן מסתבר דהרי אסור להפסיק לכתחילה בין ברכה למצוה, אבל למעשה נוהגין להקרא}"	סימן תקפה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי הוא המקרא?	"כתב הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) דנוהגין שהש&quot;ץ דשחרית הוא המקרא (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א), והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;) כתב דהמורה צדק הוא המקרא [ואסור להש&quot;ץ להפסיק להקרא] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&#x27;)"	סימן תקפה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ילמדו התוקע והמקרא קודם תקיעות?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) בשם השל&quot;ה דטוב שהתוקע או לכל הפחות המקרא ידעו לכוון הסודות, ועוד כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) דילמדו היטב דיני השופר וסדר התקיעות, וכתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) דהעיקר כוונה יהיה לקיים מצות שופר, וסתמן כלשמן דמי."	סימן תקפה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אינו יכול לתקוע?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) הביא מעשה ממטה משה דאחד הפך השופר ואמר ויהי נועם, וכתב הדגול מרבבה דזהו דוקא בתקיעות דמעומד אבל במיושב אסור להפסיק בין הברכה להתקיעות, ואין זה חשיב כצורך התקיעות דאינה סגולה בדוקה, והשיב השע&quot;ת (ס&quot;ק ז&#x27;) דממ&quot;נ הוצרכו לברך עוד פעם אם הלכו ליקח שופר אחר וה&quot;נ ברכו עוד פעם, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) כתב דאין כדאי לעשות כן ובפרט אם השופר השני מונח לפניו א&quot;צ לברך עליו עוד ברכה דמסתמא דעתו היה עליו."	סימן תקפה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להתוקע לקבל שכר?	"הטור הביא מרבינו יחיאל והב&quot;י הביא מרבינו ברוך דאסור משום שכר שבת, אכן הב&quot;י הביא מרבינו שמואל דמתיר משום מצוה, וביאר הב&quot;י דכיון דאינו שכר שבת ממש כיון שאינו שוכרו בשבת אלא מערב שבת ממילא אינו אסור אלא משום דמיחזי כשכר שבת ובמקום מצוה הקילו אבל עדיין אינו רואה סימן ברכה, וכן פסק השו&quot;ע דמותר מדינא אבל אינו רואה סימן ברכה ממנו [והבית מאיר מעורר דבכלל אסור ליטול שכר למצוה, ותי&#x27; דהכא נוטל לשכר בשביל הטרחא וכמ&quot;ש בקידושין (נ&quot;ח ע&quot;ב) {וזהו דרך רש&quot;י שם דפי&#x27; דתלוי בטרחא [וצ&quot;ב לפי&quot;ז למה אסור ליטול שכר ללמד או לדון הרי יש בו טרחא], אבל תוס&#x27; ר&quot;י הזקן הביא פירוש אחר דתלוי בגוף המצוה או הכשר מצוה, ולפי&quot;ז בעל תוקע אינו יכול ליטול שכר דהוי גוף המצוה}]"	סימן תקפה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו מותר להשומר פרה ליטול שכר שבת משום צורכי מצוה?	"תי&#x27; הט&quot;ז (ס&quot;ק ז&#x27;) דצ&quot;ל מצוה התלויה בשבת עצמו {ולפי&quot;ז ליכא היתר דצורך מצוה בשומר ילדים בשבת}"	סימן תקפה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה כתב הב&quot;י ביו&quot;ד (סי&#x27; ע&quot;ר) דאסור למכור ס&quot;ת משום שאינו רואה סימן ברכה, הרי כאן מבואר דליכא איסור?"	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב, ע&quot;פ לבושי שרד ס&quot;ק ט&quot;ו) תי&#x27; דכאן הוא צרכי מצוה משא&quot;כ במכירת ס&quot;ת&lt;br&gt;2) החת&quot;ס תי&#x27; דהתם איתא בגמ&#x27; מגילה (כ&quot;ז ע&quot;א) דאינו רואה סימן ברכה לעולם ומשמע דבכל עסקיו נענש ולהכי אסור משא&quot;כ בשכר שבת רק אינו רואה סימן ברכה בהאי שכר, וכן בד&#x27; פרוטות דפסחים (נ&#x27; ע&quot;ב) אינו רואה סימן ברכה מהאי כסף וחליפיה, ולהכי ליכא איסור {אכן, רש&quot;י במגילה (שם) כתב דאינו רואה סימן ברכה מאותן דמים}&lt;br&gt;3) לענ&quot;ד י&quot;ל דבס&quot;ת יש זילזול לס&quot;ת למוכרה ומש&quot;ה יש איסור"	סימן תקפה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	&quot;כל שנה שאין תוקעין בה בתחילתה מריעין לה בסופה&quot;, מחמת מה לא תקעו בתחילתה?	"כתב הבה&quot;ג דלא מחמת שבת אלא משום אונס (והובא בתוס&#x27; ר&quot;ה ט&quot;ז ע&quot;ב), והקשה הט&quot;ז (ס&quot;ק ז&#x27;) הרי אונס רחמנא פטריה ועוד המהרי&quot;ל כתב מחמת מזיד, ותי&#x27; הט&quot;ז ע&quot;ד עציבותיה מסתייה, דאם נאנס ולא תקעו צריך להצטער על זה ועי&quot;ז יתכפר להם מה שנתחייבו, והגהות בן אריה (בילקוט מפרשים) תי&#x27; דלמעשה ליכא עירבב השטן ונענש ע&quot;י העבירות שהשטן מקטרג עליהם, ובשבת צ&quot;ל דהפסוקים נחשבים כמו התקיעות כיון שמה שישראל אין תוקעים הוא לפי ששומרים את השבת ושומעין לדברי חכמים משא&quot;כ בחול כשנאנסו אע&quot;פ שאמרו הפסוקים לא תקנו החכמים שהפסוקים יהיו נחשבים כתקיעות."	סימן תקפה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הרמז לזה?	"אין שטן אין פגע רע (טור, ועי&#x27; בט&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תקפה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשו אם מקצת הקהל רוצים לשכור בעל תוקע ומקצתן אין רוצים?	"עי&#x27; שע&quot;ת (ס&quot;ק ז&#x27;) דיכול להתנות להוציא רק מי שמשלם ואין בו משום מדת סדום, אמנם אם התוקע כוון להוציא את כולם החו&quot;י סבר דעבר על תנאי ובטול שליחותו והשע&quot;ת סבר דאינו בטול."	סימן תקפה סעיף ה		
